העלאת שכר או קרן השתלמות: מה משתלם יותר לעובד בישראל?

העלאת שכר או קרן השתלמות?
המעסיק מציע לכם העלאת שכר או קרן השתלמות? תוספת של 1,000 ₪ לברוטו והפקדה בסכום זהה לקרן אינן אותו הדבר. נבחן דוגמאות ונשווה בין האפשרויות מבחינת מיסים, הפרשות לפנסיה וזכויות עתידיות.

נניח שהמעסיק מוכן לשפר את תנאי ההעסקה שלכם. אפשר לנהל משא ומתן על העלאת שכר, לבקש לפתוח קרן השתלמות או להגדיל את ההפקדות לקרן קיימת.

במה כדאי לבחור?

במבט ראשון התשובה נראית ברורה: משכורת היא כסף שאפשר להשתמש בו כבר היום. אבל לקרן השתלמות יש יתרון משמעותי — הטבות מס, שמאפשרות להפוך חלק מהוצאות המעסיק לחיסכון אישי של העובד עם ניכויי מס נמוכים יותר.

ובכל זאת, קל לטעות בחישוב. במיוחד כשמשווים העלאה של 1,000 ₪ ברוטו להפקדה של 1,000 ₪ לקרן, בלי לבדוק את העלות האמיתית למעסיק, כמה משלם העובד עצמו ומה קורה לזכויות הפנסיוניות שלו.

מהי קרן השתלמות?

קרן השתלמות (קרן השתלמות) נועדה במקור לממן השתלמויות והכשרה מקצועית. כיום, עבור רוב העובדים, היא משמשת בעיקר כאפיק חיסכון לטווח בינוני.

הכסף מופקד בחשבון אישי על שם העובד ומושקע בהתאם למסלול ההשקעה שנבחר. בדרך כלל, שש שנים לאחר תחילת החיסכון אפשר למשוך את הכספים לכל מטרה תוך שמירה על הטבות המס הקבועות בדין. במצבים מסוימים, למשל לצורכי השתלמות מוכרים או לאחר הגעה לגיל פרישה, חלים כללים מיוחדים המאפשרים משיכה מוקדמת יותר (kolzchut.org.il).

חשוב להדגיש: קרן השתלמות אינה זכות חובה של כל עובד שכיר בישראל. בענפים מסוימים הזכאות מעוגנת בהסכמים קיבוציים או בצווי הרחבה, ובאחרים היא תלויה בחוזה האישי. כשאין חובה כזאת, המעסיק אינו חייב לפתוח קרן רק משום שהעובד ביקש (kolzchut.org.il).

מאיפה מגיע הכסף לקרן?

הסדר נפוץ הוא הפקדה בשיעור של 7.5% מהשכר הקובע על חשבון המעסיק ו-2.5% על חשבון העובד.

לדוגמה, אם השכר לצורך החישוב הוא 12,000 ₪, המעסיק מפקיד 900 ₪ וממשכורת העובד מנוכים עוד 300 ₪. בסך הכול נכנסים לקרן 1,200 ₪ בחודש.

כאן נוצרת אי-הבנה ראשונה. לפעמים אומרים לעובד: ״המעסיק יפקיד עבורך 1,200 ₪ לקרן״. אבל בדוגמה הזאת 300 ₪ מתוך הסכום הם הכסף של העובד עצמו.

הסכום אינו נעלם: הוא פשוט עובר מההכנסה השוטפת לחיסכון. אבל לא מדובר בתוספת של 1,200 ₪ מצד המעסיק.

בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק, הפקדות המעסיק זכאיות להטבות מס. לעומת זאת, חלק העובד משולם משכר שכבר חויב במס, והוא כשלעצמו אינו מעניק לשכיר ניכוי נוסף במס הכנסה (kolzchut.org.il).

למה העלאה של 1,000 ₪ אינה 1,000 ₪ נטו?

נניח שעובד מרוויח 20,000 ₪ ברוטו ומסכם עם המעסיק על העלאה של 1,000 ₪.

כל הסכום הזה לא יגיע לחשבון הבנק. ממנו עשויים לרדת מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, ביטוח בריאות והפרשה נוספת של העובד לפנסיה.

חשוב להשתמש במדרגות המס העדכניות. לפי המאמר, החל מ-1 בינואר 2026 הורחבו מדרגות מס ההכנסה בישראל: שיעור של 20% חל עד להכנסה חודשית חייבת במס של 19,000 ₪, ושיעור של 31% חל על הכנסה שבין 19,001 ל-25,100 ₪. לכן בדוגמה שלנו האלף הנוסף נכלל בדרך כלל במדרגת 31% (gov.il).

לעובד שכיר רגיל, תושב ישראל שטרם הגיע לגיל פרישה, שיעור דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות המשולב על חלק השכר הרלוונטי עומד לפי המאמר בשנת 2026 על 12.17% (btl.gov.il).

אם נניח בנוסף שמכל ההעלאה מנוכים 6% לפנסיה ושההפרשות החדשות אינן מעניקות הטבת מס נוספת, נקבל בקירוב: מתוך 1,000 ₪ מנוכים 310 ₪ מס הכנסה, 121.70 ₪ דמי ביטוח לאומי ובריאות ו-60 ₪ כהפקדה של העובד לפנסיה.

לחשבון הבנק ייכנסו כ-508 ₪.

זו דוגמה בלבד ולא נוסחה שמתאימה לכולם. הנטו בפועל תלוי בזיכויי מס, בהסדר הפנסיוני, ברכיבי השכר ובנסיבות נוספות.

אבל יש גם צד אחר: 60 ₪ שהופרשו לפנסיה לא נעלמו. הם נכנסו לחיסכון הפנסיוני של העובד.

העלאת שכר עולה למעסיק יותר

אם העלאת השכר מגדילה גם את השכר המבוטח לפנסיה, למעסיק יש הוצאות נוספות.

בדוגמה סטנדרטית ייתכנו 6.5% להפרשות המעסיק לפנסיה, 8.33% לרכיב הפיצויים ו-7.6% לדמי ביטוח לאומי של המעסיק על חלק השכר הרלוונטי. לפי מבנה זה, העלאה של 1,000 ₪ עולה למעסיק כ-1,224 ₪ בחודש, עוד לפני הוצאות אפשריות נוספות (kolzchut.org.il).

לכן השאלה הנכונה אינה ״מה עדיף — אלף שקל בשכר או אלף שקל בקרן?״

כדאי יותר לשאול את המעסיק: ״איזה סכום כולל אתם מוכנים להקצות לשיפור התנאים שלי, ומה אקבל בכל אחת מהאפשרויות?״

ואז להשוות בין הצעות בעלות אותו תקציב.

דוגמה: אותו תקציב מצד המעסיק

ניקח עובד המשתכר 12,000 ₪, שהמעסיק מוכן להוציא עבורו עוד 900 ₪ בחודש.

האפשרות הראשונה היא העלאת שכר הבסיס. אם כל ההעלאה מגדילה את הבסיס הפנסיוני והוצאות המעסיק הנוספות הן כ-22.43%, תקציב של 900 ₪ מאפשר העלאה של כ-735 ₪ ברוטו.

בהנחת מס הכנסה שולי של 20%, דמי ביטוח לאומי ובריאות של 12.17% והפרשה לפנסיה של 6%, יישארו בידי העובד כ-455 ₪ נטו. לא כל יתרת התקציב מגיעה למדינה: חלקה נצבר בפנסיה של העובד וחלקה משמש להפרשות המעסיק לפנסיה ולפיצויים.

האפשרות השנייה היא קרן השתלמות. המעסיק מפקיד 900 ₪, העובד מוסיף 300 ₪ משלו, ובכל חודש נצברים בקרן 1,200 ₪. במקביל, שכר הנטו השוטף של העובד קטן בגובה ההפקדה האישית שלו.

אם הפקדות כאלה יימשכו שש שנים, סכום ההפקדות הכולל יהיה 86,400 ₪ — לפני תשואות השקעה, דמי ניהול ושינויים בתנאים.

הדוגמה ממחישה היטב את יתרון המס של הקרן. אבל היא גם מסבירה למה אי אפשר לומר שהעובד ״קיבל 1,200 ₪ במקום 455 ₪״. במקרה הראשון מדובר בכסף זמין היום ובזכויות פנסיוניות נוספות; בשני מדובר בחיסכון שחלק ממנו ממומן בידי העובד עצמו.

ומה אם השכר כבר עומד על 20,000 ₪?

כאן נכנסת לתמונה מגבלה חשובה במיוחד.

בשנת 2026 תקרת השכר המזכה בהטבת מס לעובד שכיר רגיל היא לפי המאמר 15,712 ₪ בחודש, או 188,544 ₪ בשנה. ההפקדה המרבית של המעסיק במסגרת ההסדר המקובל של 7.5% היא 1,178.40 ₪ בחודש, וחלק העובד בשיעור של 2.5% הוא 392.80 ₪. ביחד מתקבלים 1,571.20 ₪ (kolzchut.org.il).

אם העובד משתכר 20,000 ₪, המעסיק יכול להסכים להפקיד לקרן גם סכומים גבוהים יותר. אבל החלק שמעל תקרת המס כבר אינו נהנה מאותן הטבות. עודף הפקדות המעסיק נחשב להכנסה חייבת במס אצל העובד, ורווחי ההשקעה שנצברו בגין סכומים שמעל התקרה ממוסים בעת משיכה בהתאם לכללים החלים (kolzchut.org.il).

לכן כשהשכר גבוה, חייבים לחשב היטב הצעה כמו ״במקום העלאת שכר נעביר את כל הסכום לקרן השתלמות״. אי אפשר להניח שכל סכום שמופקד לקרן פטור ממס.

למה הקרן יכולה להשתלם לטווח ארוך

היתרון המרכזי של קרן השתלמות אינו רק בכך שהמעסיק מפקיד כסף לחשבון אישי על שם העובד.

הכספים מושקעים, ובתנאי שוק חיוביים החיסכון עשוי לגדול. כאשר מתקיימים התנאים, הטבת המס חלה לא רק על ההפקדות המזכות אלא גם על רווחי ההשקעה שהן הניבו.

בחשבון השקעות רגיל, רווח ממכירת ניירות ערך חייב במקרים רבים במס. קרן השתלמות מאפשרת לשמור על הפטור שנקבע בחוק לרווחי השקעה מזכים, בתוך התקרות ובכפוף לתנאי המשיכה (kolzchut.org.il).

עם זאת, התשואה אינה מובטחת. ערך החיסכון יכול לעלות או לרדת, בהתאם למסלול ההשקעה, למצב השוק ולדמי הניהול.

לכן לא כדאי לבחור קרן רק על סמך גרף תשואות מרשים של השנה האחרונה. אפשר להשוות תשואות לתקופות שונות ומדדי סיכון באמצעות מערכת גמל נט הממשלתית, ואת דמי הניהול באמצעות המחשבון הרשמי של רשות שוק ההון (gemelnet.cma.gov.il).

שש שנים לא אומרות שחייבים למשוך את הכסף

לאחר שהקרן נעשית נזילה, העובד אינו חייב למשוך מיד את החיסכון.

אפשר להשאיר את הכספים בקרן ולהמשיך להשקיע אותם. ניתן גם להעביר אותם לקרן השתלמות אחרת תוך שמירה על הוותק שנצבר, אם מתקיימים התנאים הרלוונטיים (kolzchut.org.il).

כך הקרן הופכת לכלי נוח למטרות שאינן דורשות כסף מיידי: רכישה גדולה, עתודה כספית, עזרה לילדים או הון נוסף לעתיד.

אבל האפשרות למשוך את הכסף כעבור שש שנים אינה הופכת את הקרן לתחליף לחיסכון בנקאי נזיל. אם הכסף עשוי להידרש בחודשים הקרובים, לא כדאי להסתמך עליו כמזומן זמין.

מתי העלאת שכר עדיפה?

נחשוב על מצב אחר: משפחה שמסיימת כל חודש בגירעון, נעזרת באשראי יקר או מתקשה לעמוד בתשלומי המשכנתה.

במקרה כזה הכנסה פנויה נוספת יכולה להיות מועילה הרבה יותר מחיסכון נוסף שאי אפשר להשתמש בו בחופשיות בזמן הקרוב.

אין היגיון רב בהעברת כסף לקרן השקעה אם לצורך כך צריך להגדיל כל הזמן חוב יקר. קודם כדאי להבין כמה כסף דרוש לתקציב המשפחתי השוטף ולכרית ביטחון.

ויש סיבה נוספת לא לוותר בקלות על העלאת שכר הבסיס.

מה יקרה לפנסיה ולפיצויי הפיטורים?

אם המעסיק מציע קרן במקום העלאת שכר, צריך לבדוק שהעובד אינו מפסיד זכויות אחרות.

בישראל ההפרשות לפנסיה מחושבות לפי בסיס שכר מוגדר — שכר קובע. הוא כולל שכר בסיס ותוספות קבועות מסוימות, אבל לא כל תשלום נחשב אוטומטית לחלק מהשכר הפנסיוני.

נוסף על כך, לפי הסדר פנסיית החובה הכללי, ייתכן שהמעסיק חייב להפריש רק עד לתקרה מסוימת הקשורה לשכר הממוצע במשק, אם לא נקבעו בחוזה תנאים מיטיבים יותר. בשנת 2026 המאמר מציין תקרה רלוונטית של 13,769 ₪ בחודש. אם החוזה קובע הפרשות על מלוא השכר, הבסיס המיטיב שהוסכם הוא שיחול (kolzchut.org.il).

כלומר, העלאה מ-20,000 ₪ ל-21,000 ₪ אינה בהכרח מגדילה את ההפרשות לפנסיה. אבל אם בסיס השכר הפנסיוני כולל את מלוא השכר, ההעלאה עשויה להשפיע לטובה במשך שנים רבות.

יש לבדוק גם כיצד שינוי שכר הבסיס ישפיע על רכיב פיצויי הפיטורים — פיצויים — על הכיסוי הביטוחי, על תוספות עתידיות ועל תשלומים אחרים. לא כולם מחושבים באותה דרך, וחלקם תלויים בחוזה האישי או בהסכם ענפי (kolzchut.org.il).

לכן האמירה ״עדיף להעביר את הכסף לקרן, ממילא יישאר לך רק חצי מהעלאת השכר״ מפשטת את המצב יותר מדי.

אל תוותרו על זכויות שכבר מגיעות לכם

יש עוד נקודה שחשוב להפריד ממשא ומתן רגיל על שכר.

אם הזכות לקרן השתלמות כבר מעוגנת בחוזה העבודה שלכם, בהסכם קיבוצי או בכללים מחייבים בענף, לא מדובר במתנה נוספת מצד המעסיק.

אי אפשר לראות כהטבה הצעה שבה נותנים לעובד קרן במקום שכר או תשלומים אחרים שמגיעים לו ממילא. קודם צריך לברר אילו תנאים המעסיק חייב לספק גם בלי קשר למשא ומתן על העלאה (kolzchut.org.il).

מה לבקש מהמעסיק לפני שמחליטים

כדאי להשוות לא הבטחות בעל פה אלא שני חישובים בכתב. בקשו מרואה חשבון או מחשב שכר להציג:

  1. מה הסכום שהמעסיק מוכן להקצות לשיפור התנאים בכל אחת מהאפשרויות.
  2. בכמה יגדל שכר הברוטו וכמה בערך יתווסף לנטו.
  3. האם השכר המבוטח לפנסיה ישתנה.
  4. אילו הפרשות נוספות לפנסיה ולפיצויים יתבצעו.
  5. כמה יופקד לקרן השתלמות על חשבון המעסיק וכמה על חשבון העובד.
  6. איזה חלק מההפקדות נמצא בתוך התקרה המזכה בהטבת מס.
  7. כיצד ישפיע הדבר על בונוסים, תוספות ותשלומים עתידיים אחרים שתלויים בשכר הבסיס.
  8. האם אפשר לחלק את ההצעה: חלק להעלאת שכר וחלק לקרן השתלמות.

האפשרות האחרונה מתבררת לפעמים כהגיונית ביותר. לא חייבים לבחור רק באחת משתי הדרכים.

אז מה באמת משתלם יותר?

לעובד עם תקציב יציב שאינו זקוק כעת לתוספת מזומן, קרן השתלמות עשויה להיות הטבה בעלת ערך רב — במיוחד אם המעסיק מוכן לפתוח אותה בנוסף לשכר הקיים, ולא במקום זכויות שכבר מגיעות לעובד.

למי שחסרה הכנסה שוטפת, העלאת שכר עשויה להיות חשובה יותר. ואם ההעלאה מגדילה גם את הבסיס הפנסיוני ותשלומים ארוכי טווח אחרים, ערכה גדול הרבה יותר מהסכום הנוסף שנכנס לבנק.

הגישה הנכונה ביותר היא לחשב לא רק את הנטו של היום או את החיסכון לעתיד, אלא את השווי הכולל של ההצעה ואת כל השלכותיה עבור העובד.

לפעמים עדיף לקבל יותר כסף עכשיו. לפעמים כדאי להפנות חלק מהתגמול לקרן. ולפעמים הפתרון הטוב ביותר הוא שילוב של השניים.

העיקר להבין על מה בדיוק אתם מוותרים היום ומה אתם מקבלים בתמורה.

המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ אישי בתחומי הפנסיה, ההשקעות או המיסוי. החישובים נועדו להמחשה ותלויים בנסיבות האישיות, בתנאי חוזה העבודה ובדין התקף.

מחבר: יבגני רכטמן, מומחה לביטוח פנסיוני, סוכנות Pegasus.
טלפון: 054-599-1090

Об авторе

Роман

Роман Д. ID 1

Опубликовано материалов: 3

Смотреть все материалы автора

Назад к списку материалов

Фильтр (общая форма)

איפוס מסננים

Back up